העתק מכתב הרב הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק נ"ש והמדינה יע"א וז"ל.
פני משה כפני חמה להאיר על הארץ ולדרים בחכמה פותח שערים בדעתו ימלאו חדרים סיני ועוקר הרים מזריח אור לישרים עלה יעלה עיר גברים עדת חבלו שמו מפארים נ"י ע"ה הרב הגאון המפורסם כקש"ת מו"ה משה נר"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב יע"א.
כתבו הרמה מן ר"ח אדר הגיעני וראוי' הי' להיות זקוק ונרצה למלאו' רצון כבודו בדבר ההסכמה ובפרט מי לא יחוש להיות זריז ונשכר לדבר מצוה כזו להוציא לאור אמרות טהורות נאמרו ונשנו מגדולי קדמונים אך הלא משנה יתירה להעיד על אור בהיר בשחקים כי מתוק האור ולא נצרכה אלא לגזור בחרם על המדפיסים שלא יעשו במתכונתו עוד ובנ"ז כבר העליתי הדבר ברעיוני בפלס המשפט ואחזירן למכתשת הכליות יועצות והסכמת ואף כבר כתבתי אשתקד כזאת להרב דק"ק דיהרנפורט דלע"ד אין לגזור על זאת מכמה טעמים א' מאחר שכעת הזכות ואחריות הדפוס הוא מחקי המלך וזכיותיו בכמה דברים וא"כ מי יגזור לעכב על זכות המלך וחקו ב' לא מצינו כיוצא בזה שזכה הראשון בדין לעכב על אחר הבא אחריו ובפרט כי לא חדש הוא ואין זה חלקו רק עמלו שמטריח מעט ונוטל שכרו מאת מכרו ובמה שאינו מן הדין אין לשום רב ומורה לגזור במדינתו מה שנוגע למדינה אחרת כמ"ש הריב"ש בתשו', ג' מאחר דהאידנא ישנם גם גוים מדפיסים שא"צ לשמוע לגזירותינו א"כ זה חסר וזה לא נהנה אנו מפסידין למדפיסי ישראל במקום שאין הראשון מרוויח כלום שהרי הגוי יכול להדפיסו וכיוצא בזה בתשו' רש"ל גבי אוראנדא בטעמי' נימוקי' לכן כבר סלקתי ידי מזה וימחול לי כת"ר אשר לא מלאתי מבוקשו בזה ומי יתן והי' נפשי בשאלתי למלאות מבוקשו ממקום אחר כי יבוא דברו אלינו וכבדנום דברי אהובו נאמנו הדורש שלומו ושלום תורתו. אחר שובי נחמתי מפני הכבוד ואומר אף שאין לגזור בחרם ולא נחש ביעקב אכתוב בדרך מוסר וחק ד"א ויקבל פה ההסכמה הנ"ל נאום הדש"ת הק' מרדכי בנעט.
אורך ימים ושנות חיים ושלום ואת חג המצות יחוג בדיצות ה"ה מרנא ורבנא נר ישראל ותפארתם הודם ונזרם ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה מרדכי בנעט נ"י אב"ד ור"מ דק"ק נ"ש והמדינה יע"א.
דברת קדשו עם ההסכמה על הדפסת ס' אוריין תליתאי הגיעני וזכו' הגאונים יעמדו להדרת גאונו ותמהתי מאוד בראותי שמרצונו יתבטל מנהג נטילת ההסכמה חלילה לו מחדול ליתן הסכמה אפי' על הדפסת ספר ישן נושן ודבר שנצטער בו אותו צדיק כי מיום שזלזלו בנטילת הסכמה רבו ספרי מירוס בישראל ומדפיסי ספרי' חדשים וקורא להם בשם ראשונים אבל ברוך ה' כי עדיין יש ויש יראי ה' שאינם לוקחי' ספר חדש אם לא יראו הסכמה מרב בדוק ביראת ה' וכבר כתבתי זה בהסכמתי לס' ה"ג אלא שהצענזור השמיט שם איזה שורות וכתבתי שנית בהסכמתי לש"ע קטן הנדפס בדובנא ואשרי הדור שהגדולי' שומעי' לקטנים ויקובלו דברי על לבו הטהור.
וזאת שנית מ"ש הדרת גאונו לפקפק על הטלת חרם האמנם אני פי מלך שמור הקיר"ה שאוסר להטיל חרם ע"כ איניני אלא כמזכיר משיג גבול רעהו הגם שאילולי לטותא דרבנן מטעם השגת גבול ומערופי' הי' מקום לדון ומשום כן נהגו קדמונינו להטיל גודא בכל הדפסה והדפסה ולא סגי להו בדין מערופי' כיון שאינו ענין מטעם שכ' הדרת גאונו אבל ראו קדמונינו בכל תפוצת ישראל מיום החל הדפוס לגזור בגזירת עירין על כל המשיג גבול למען לא יהי' שלוחי מצוה ניזוקי' ולא דמי לאוראנדא ומערופי' ועני מהפך בעלמא כי אם לא ירויח במקו' זה ירויח במקום אחר אבל הכא א"א להדפיס בלי שיוציא הוצאות הרבה ויבוא מי שיבוא אחריו ויפסדנו קרנו ועמלו ומטעם זה אסר רמ"א ספרי רמב"ם של המדפיס השני כמ"ש בתשובתו סי' יו"ד בעיקור הראשון ויעי' בס' מראות הצובאות דפוס פראג איך עמדו המדפיסי' למשפט לפני הגאון תי"ט וב"ד ובספרי ח"מ דפוס הו"ב לפני פני יהושע ובס' זכרון יוסף חלק ח"מ סי' ב' ואלו לא נהגו הי' ראוי' להנהיג שלא מן הדין לעזר תגרי ספרי' כמו שפטרום חז"ל מתפלה והתענו עליהם אנשי כה"ג כי חשו שיתבטלו ואם לא נגזר בפני פועלי און לא יקרב עוד איש אל המלאכה ויתבטלו מ"ס מישראל ואם יש מדפיסי' א"נ אשר לא ישמעו לקול מלחשי' נגזר על הקונים כמעשה שהי' בזכרון יוסף אלו גזרו מיד על הקונים הי' מועיל יע"ש דף פ"ה ע"ב ומה שרמז מתשו' הריב"ש לא ידעתי על איזה תשו' רמז כי מסי' רס"ב אין ראיי' אבל האמת כן הוא בוודאי שאין רב יכול לגזור על מדינה אחרת שיש שם חבר עיר אך הכא הגזירה היא קדמוני' מכל הגאונים על כל באי עולם אפי' במצולת הים כמו חרם השידוכי' וחרם חזקת היישוב וכדומה שאינם מן הדין אלא מחרמי הקדמוני' על כל ישראל בכל מקום שהם אלא הכא צריך להתחדש אצל כל מדפיס ספר כי לאו כל אנפין שווין כמובן ומ"ש הדרת מרנא נ"י דמפסיד חק המלכות לא הבנתי מה זה ענין לחק המלכות אם ידפיסו המדפיסי' ס' זה או אחר רק שישלמו לו מס שלו שנה שנה והאמת אגיד כי זה ירחים הגיעני מכתב ממו"ח הגאון נ"י וסיפר לי כי רב א' סמוך לגלילותיו מאן דהוא הוציא דף בדפוס ושם נאמר משם עצמו שהדבר ידוע שאין חרם מועיל והותר הרצועה ע"י חכמי ישראל וכעס מו"ח הגאון נ"י וקבל על הנ"ל איך נשא פניו לכתוב כן ואינו יודע היכן ידוע אלו דבריו אלי ולא ידעתי מני ומנו הרב ההוא וכעת אני מבין שיהי' הרב דק"ק דיהרנפורט שהתלבש עצמו בטליתו של מרנא הגאון נ"י נא ישיבני ברור הדברים בכל האמור ואחתום בברכה א"נ. פ"ב כאור הבוקר ליום עש"ק כ"ד אדר תקפג"ל. משהק"ס מפפד"מ.
דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית: מיכאל ד' בירנהק
