"אין אדם מקנה, לא במכר ולא במתנה,
אלא דבר שיש בו ממש.
אבל דבר שאין בו ממש, אינו נקנה.
לפיכך המקנה לחבירו אכילת פירות דקל זה או דירת בית זה,
לא קנה עד שיקנה גוף בית זה לדור בו וגוף אילן לאכול פירותיו.
וכן המוכר לחבירו אויר חורבתו ואויר חצירו,
אינו כלום, אלא אם כן הקנה לו חצרו להכניס בו זיזין, וכן כל כיוצא בזה"
שו"ע חו"מ פוסק בסימן רי"ב סעיפים א-ב
