ישראל ונאציזם?! | עמוד דיון
Main opinions
Opening opinions
ישראל ונאציזם?!
הסוגיות המרכזיות שעולות בעקבות דברי סגן הרמטכ"ל
Interim Summery
מעבר לדיון המקומי לדברים , למועד ולתגובתיות של דברי גולן
הסיפור הזה מזמן כמה סוגיות עקרוניות יותר שכל אחת עומדת בפני עצמה ומחייבת דיון עומק משלה :
בין הסוגיות הללו :
האם התוכחה והתיקון הפנימי שווים את הנזק של הפגיעה התדמיתית [חילול השם ]מחוץ לישראל
[שאלת כיבוס הכביסה המלוכלכת] .
האם הדרך של נאום מטיפני מהסוג של יאיר גולן היא הדרך הנכונה לתקון הפגמים הנדרשים –
אם לא מה האפשרויות הנכונות [אם תרצו דילמת התוכחה – דברים הנשמעים וכו’ – כאשר הדברים עוברים למישור הציבורי ]?
סכנת “מלחמת האחים” – האלימות ההדדית בתוך העם ?
כל דיון אפשרי בסוגיות חשובות [כמו זו שהעלה גולן ] הופך מייד להתפרצות אלימה קולנית
ובעיקר מחרישת קשב התמודדות עם ליבוי היצרים של הרשת וכו’
The Discussion
סגן הרמטכ”ל, אלוף יאיר גולן, נשא נאום תוכחה חריף
במכון “משואה” בתל יצחק ערב יום השואה :
“מה שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה
שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, ומציאת עדות להם פה ב-2016″
(לסיקור המלא ראו כאן )
הדיון יעסוק בשתי שאלות :
א. האם יש בסיס לדבריו של גולן
ב. האם הם מועילים או מזיקים לתיקון החברה הישראלית
לעניות דעתי סגן הרמטכל שגה חמורות .
.לא בגלל שאין מה לחשוש ולהתריע על התפתחויות מדאיגות בתוך חלקים משמעותיים בחברה הישראלית [והחברה הדתית/חרדית/מסורתית] . בהחלט יש . אבל הוא חטא , בחטא חינוכי , שלצערי רבים מחברי ה”סמולנים” חוטאים בו.
בימינו אנו רגילים להפנות את דברי חזל “חכמים הזהרו בדבריכם ” כלפי מנהיגי ורבני ימין שדבריהם המשתלחים עלולים לגרום למעשים נוראים. אבל לדעתי , לא פחות מהם , דווקא דברי ההטפה של מנהיגי שמאל ואפילו מרכז – מסוכנים לחברה הישראלית לא פחות . כוונותיהם טהורות אבל דיבוריהם מזיקים !
כך למשל כאשר מכנים פשע של הריגת מחבל מנוטרל – רצח הם מייצרים תגובת נגד טבעית מוצדקת . במצב מלחמה מהסוג שאנו בתוכו על משמעותיהם הרגשיות והלאומיות – רצח מתאים – לרצח חפים מפשע [כמו בכפר קאסם] .
התוצאה היא , שבמקום לבער את הרע שנגע בנו [ואכן הרג מחבל מנוטרל הוא רע ] אנחנו “מכריחים” את כל מי שתחושתו המוסרית מתקוממת על קריאת שם רצח על פשע שכזה – להקצין לעמדת ה”חף מפשע” וחמור מכך – להפוך חייל פושע לגיבור ישראל .
וכאן גם סכנתם של דברי גולן .
אפשר להתווכח האם ישראל הופכת לפשיסטית, בוודאי שאפשר להתריע על שנאת האחר והזר – אבל גם פשיזם וגם שנאת הזר אינם בלעדיים לנאציזם ובוודאי שלא לתכנית ההשמדה של העם היהודי .
מי שמשווה יוצר הקשר בין האתגרים הללו שלנו ליום השואה – מייצר תגובת נגד , [מוצדקת] שכזו – שבה מורידים את התינוק עם המים .
זוהי הדינמיקה המכלה והבונקריסטית של שיח השמאל ימין הישראלי.
על זה היה דווה ליבנו
צודק לדעתי קלמן ליבסקינד הטוען שהתבטאות גולן היא אחת מנקודות השפל של צה”ל. מעבר להשוואה המופרכת של ישראל היום לגרמניה הנאצית . האם יש בכנסת מפלגה אחת שניתנת להשוואה עם המפלגה הנאצית שכבר בשנות העשרים הפכה לגורם מרכזי בפוליטיקה הגרמנית
אבל נדמה לי שהטענה העיקרית היא הפוליטיזציה של צהל . השיח המשווה הזה – מגיע באופן ברור ממחוזות השמאל . סגן רמטכל שלא רק מזדהה אלא קורא בגלוי לקבל נרטיב פוליטי מסויים -פוגע בצהל אנושות .
שה לי לראות פה דיון הלכתי או תורני – הדיון פה נראה כמו כל דיון אחר שמתקיים על הנושא? האם יש לצד התורני מה לומר?
את דעתי אנסח כך:
1.אם אדם רואה פגם חברתי ודאי שאין לו פטור מלצעוק את הדברים. הטענה של “מה יגידו” לא נראית לי טענה. עוד לא שמעתי מי שאמר: “אני מסכים עם דבריו של גולן, אבל אסור היה לו לומר אותם בגלל ‘מה יגידו'”.
2. אדם שרוצה שטענתיו יתקבלו – עליו לומר אותם בצורה מדוייקת וכנה ובצורה המתקבלת ובפורום מתאים. אדם שרוצה שטענותיו יגרמו לרעש תיקשורתי – עליו להקצין אותם על ידי הגזמות ואפילו שקרים ולבחור יום רגיש עם נוכחות תקשורית. אדם שלא יודע להבחין בין השתיים עולו למצוא את עצמו במרכזה של סערה תיקשורתית שלא רצה בה.
3. מותר לאדם לערוך השוואות לצרכים פוליטיים. זוהי דרכה של הרטוריקה הפוליטית מאז ומעולם. בעל הדעה מדגיש את הצדדים השווים כדי לתמוך בטענותיו, והציבור הביקורתי מדקדק בהשאוה ותומך בה או חולק עליה.
4. דבריו של גולן אינם נכונים. יש בישראל גזענות. גזענות של יחידים ואפילו של גופים וארגונים. צריך לצמצם את התופעות האלה וצריל למחות כנגדם. ואם הגזענות גורמת למעשי פשע, צריך להעניש עליהם – ואכן כך עושה החברה והמדינה. גם במדינות הנאורות ביותר ישנם תופעות של גזענות יחידים. ההשואת לגרמניה הפשיסטית או או לכל שלטון פשיסטי אחר, ניתנת בקלות רבה להפרכה. אם יש איזושהי אמת בדבריו של גולן, הוא יצטרך לומר אותם בצורה יותר מדוייקת. ברגע שהוא מזכיר “משטרים פשיסטיים” ונכנס להשואה שקל להפריכה, קשה ללמוד מדבריו.
-
x
המטרה של הסוגיה הזו הייתה לבודד את הרכיבים הערכיים הרחבים יותר שהפרשה מזמנת ולבחון את השאלה האם יש לתורה מה לומר בהם .
ראה כאן בדברי ה מנחה רשימה ראשונית של סוגיות רלונטיות אפשריות .
א . סוגיית ה”מה יגידו “ –
האם התוכחה והתיקון הפנימי שווים את הנזק של הפגיעה התדמיתית [חילול השם ]מחוץ לישראל
[שאלת כיבוס הכביסה המלוכלכת] .ב . סוגיית התוכחה הציבורית בימינו :
האם הדרך של נאום מטיפני מהסוג של יאיר גולן היא הדרך הנכונה לתקון הפגמים הנדרשים –
אם לא מה האפשרויות הנכונות [אם תרצו דילמת התוכחה – דברים הנשמעים וכו’ – כאשר הדברים עוברים למישור הציבורי ]?למשל: השוואת מודל נתן הנביא למודל ירמיהו .ג. סוגיית הכצעקתה ?בחינת תכני הטענות גופא : האם אכן מתפתחת בישראל סכנת הגזענות? סכנת הפשיזם?
סכנת “מלחמת האחים” – האלימות ההדדית בתוך העם ?ד. כיצד יש להתמודד עם התלהמות הרשתות החברתיות :
כל דיון אפשרי בסוגיות חשובות [כמו זו שהעלה גולן ] הופך מייד להתפרצות אלימה קולנית
ובעיקר מחרישת קשב התמודדות עם ליבוי היצרים של הרשת וכו’
סגן הרמטכ”ל בהחלט לא נזהר בדבריו שאפשרו פירושים שאני בטוח שלא התכוון אליהם. המעידה הלשונית איננה מצדיקה את התנפלות הרבתית נגדו בימים אלו שמתוזמרת ע”י הממשלה ולצרכיה הפוליטיים.
אנחנו לא צריכים לעסוק לגופו של השליח אלא לגופו של המסר: אנחנו צריכים לשאול : מה בכל זאת נכון (בלשון אחר) במה שהוא אמר ? תגובה גורפת שאנחנו בסדר, שכולם צדיקים, וכו’ היא בעיני תגובה לא יהודית וגם לא אינטלקטואלית
כשחנה ארנדט דברה על “הבנליות של הרוע” (גם היא שגתה בעיקר בניסוח דבריה) היא התכוונה להתריע שלא צריך להיות דימון מעולם אחר כדי להגיע למעשים קשים ביותר, ושבנסיבות קיצוניות זה יכול לקרות לאדם רגיל , קרי גם לנו. היא התכוונה להגיד שחובתנו להיות מודעים לסכנה שעורבת גם לנו ולא לחשוב ש ” לי או לנו זה לא יכול לקרות” . גם אז התגובה הייתה להתנפל עליה אישית במקום לדון על המסר וההתרעה שלה.
צדק צדק תרדוף (דברים ט”ז פסוק כ’). כפל המילים והשימוש ביטוי רדיפה אומרים לנו שזו צריכה להיות דאגה מתמדת עד כדי אובססיה ולעולם לא להרגיש צודקים כי זה אנחנו.
בל לנו לשחק לידי הניצול הציני שהממשלה עושה במעידה המילולית של סגן הרמטכ”ל. ממשלת ישראל וראש הממשלה בראשם שממשיכים לנשל עד כדי רעב אחרוני ניצולי שואה עד שלא יהיו יותר אתנו הם בגדר “טובל ושרץ בידו”.
Abraham Blonder
סגן הרמטכ”ל בהחלט לא נזהר בדבריו שאפשרו פירושים שאני בטוח שלא התכוון אליהם. המעידה הלשונית איננה מצדיקה את התנפלות הרבתית נגדו בימים אלו שמתוזמרת ע”י הממשלה ולצרכיה הפוליטיים.
אנחנו לא צריכים לעסוק לגופו של השליח אלא לגופו של המסר: אנחנו צריכים לשאול : מה בכל זאת נכון (בלשון אחר) במה שהוא אמר ? תגובה גורפת שאנחנו בסדר, שכולם צדיקים, וכו’ היא בעיני תגובה לא יהודית וגם לא אינטלקטואלית
כשחנה ארנדט דברה על “הבנליות של הרוע” (גם היא שגתה בעיקר בניסוח דבריה) היא התכוונה להתריע שלא צריך להיות דימון מעולם אחר כדי להגיע למעשים קשים ביותר, ושבנסיבות קיצוניות זה יכול לקרות לאדם רגיל , קרי גם לנו. היא התכוונה להגיד שחובתנו להיות מודעים לסכנה שעורבת גם לנו ולא לחשוב ש ” לי או לנו זה לא יכול לקרות” . גם אז התגובה הייתה להתנפל עליה אישית במקום לדון על המסר וההתרעה שלה.
צדק צדק תרדוף (דברים ט”ז פסוק כ’). כפל המילים והשימוש ביטוי רדיפה אומרים לנו שזו צריכה להיות דאגה מתמדת עד כדי אובססיה ולעולם לא להרגיש צודקים כי זה אנחנו.
בל לנו לשחק לידי הניצול הציני שהממשלה עושה במעידה המילולית של סגן הרמטכ”ל. ממשלת ישראל וראש הממשלה בראשם שממשיכים לנשל עד כדי רעב אחרוני ניצולי שואה עד שלא יהיו יותר אתנו הם בגדר “טובל ושרץ בידו”.
לא מדובר ב”מעידה מילולית” – ההשוואה לנאציזם , בערב יום השואה – היא אמירה לא פחות חשובה (ובוודאי בעיני ה”גויים” ) מתוכן חשבון הנפש .
אדרבא! אילו הנאום היה בהקשר ליום העצמאות ניתן היה לקבל את הביקורת הלגיטימית . אבל ההקשר של יום השואה ומה שקרה באירופה בשנות הנאציזם היא הוא תוכן בפני עצמו
Abi Goldberg
לא מדובר ב”מעידה מילולית” – ההשוואה לנאציזם , בערב יום השואה – היא אמירה לא פחות חשובה (ובוודאי בעיני ה”גויים” ) מתוכן חשבון הנפש .
אדרבא! אילו הנאום היה בהקשר ליום העצמאות ניתן היה לקבל את הביקורת הלגיטימית . אבל ההקשר של יום השואה ומה שקרה באירופה בשנות הנאציזם היא הוא תוכן בפני עצמו
האם ההשוואה של ביבי באופן מתמיד למצבנו היום עם המצב ב38
איננה השוואה המשוייכת פוליטית ?
Udi Lion
האם ההשוואה של ביבי באופן מתמיד למצבנו היום עם המצב ב38
איננה השוואה המשוייכת פוליטית ?