ישראל ונאציזם?! | מקורות

"נראים הדברים, שבזמן שאין מלך,
כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה,
חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה.
וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו,
לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל…
אבל למה שנוגע להנהגת הכלל,
כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה,
שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם."

(הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שו"ת משפט כהן, סימן קמד.:

דברים אלה צוטטו ביחס ישיר למדינת ישראל במיוחד בנוגע לסמכות הביטחונית על ידי פוסקים רבים וביניהם:
הרב יצחק הלוי הרצוג, שו"ת היכל יצחק, חלק אורח חיים, סימן לז, אות ג; הרב שלמה גורן, שו"ת משיב מלחמה, חלק א, עמ' קלז; הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן ט; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק י, סימן ו, אות כג; הרב אליעזר יהודה ולדנברג, הלכות מדינה, חלק ב (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ב), עמ' קיט; שם עמ' קכד; שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג (ירושלים: המחבר, תשל"ח), סימן ק; שם, חלק כ, סימן מג; הרב שמחה קוק, תורה שבעל פה יז (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ה), עמ' קלא; והרב יהודה הרצל הנקין, שו"ת בני בנים, חלק א (ירושלים: המחבר, תשמ"א), סימן מג, עמ' קס; חלק ג, סימן לג; הרב רא"ם הכהן, "פירורים מפסיקה בהלכות ציבור" בתוך: המלחמה בטרור (קריית ארבע: המכון לרבני יישובים, תשס"ו), עמ' 111; הרב יהודה זולדן, שבות יהודה וישראל (ירושלים: מכון לב, תשס"ז), עמ' 285‑287; הרב רענן פארן, "השלטון במדינת ישראל לאור ההלכה", משפטי ארץ – דין דיין ודיון (עפרה: מכון "משפטי ארץ", תשס"ב), 489‑508. (המקורות מתוך ספרי: אתיקה צבאית יהודית, עמ' 41).