הדיון המקדים הבחין בין שאלת הקניין הרוחני מבחינה ערכית לבחינה ההלכתית (כך למשל בדברי הרב שרלו)
דיון במישור הערכי
לדעת כל המשתתפים ניצול רעיון של אדם אחר ללא רשותו הוא מעשה פסול ולא ישר.
אברהם פופקו התייחס לפגיעה בקניין רוחני כפטורים עליו בדיני אדם וחייבים עליו בדיני שמים.
אחד הנימוקים היה שעלו על ידי הרב יואל בן נון והרב שרלו : לא ניתן לגזול מהאדם את פרי עמלו
אבל אפילו כלפי הפגם הערכי טען יוסי צוריה שהקניין הרוחני צריך להיות מוגבל בזמן.
בהמשך הדיון נבחן לעומק את כלל ההנמקות שניתן להציע לפסילה הערכית ואת ההשלכות הנגזרות מהנימוקים לגבי גבולות הפסילה הערכית במצבים השונים. כמו למשל: האם הפגם יחול על כל סוג ההמצאות (דברי תורה, רעיונות פוליטיים, שירים, ציורים, המצאות טכנולוגיות, תרופות) ? האם הפגם קיים רק כאשר בעל היצירה טרח או הוציא ממון עליה ? האם כל סוגי השימוש פסולים (מסחרי, פרטי , לתועלת הציבור, השראה)?
דיון במישור ההלכתי
הדיון נסוב סביב שתי נקודות :
כבר כאן עלתה שאלת הגבלת הקניין הרוחני לתקופה מוגבלת.
דוגמאות שעשויות ללמד על כיוון זה עלו :
בהמשך לדיון המקדים ברצוננו להעמיק בצד הערכי של הצורך בשמירה על הקנין הרוחני ע"י חלוקה למספר תתי סוגיות, כל אחת מסביב לשאלת פתיחה מכוננת.
לאחר שנמצה את הדיון בצד הערכי של ההגנה על קניין הרוחני , נמשיך לדיון בצד ההלכתי בו נבחן האם ההלכה במצבה הנוכחי מתאימה להגן על מסקנות הערכיות אליהם הגענו או האם יש צורך בחידושים/שינויים.
