הבעיה נעוצה בכך שרגב לא הפנתה את כעסה אל תיאטרון חיפה, אלא אל השחקן באופן אישי. “הלחץ המופעל עליי גובל בסחיטה. הוא לא הוגן. התיאטרון הזה חשוב לאשתי ולי יותר מכל. אנא מכם, אל תאלצו אותי לנהוג בניגוד למצפוני רק כדי להסיר את האיום הזה. אני עדיין מאמין במדינה הזו ובחוקיה ובאפשרות שהיא נותנת לכל אדם להביע את דעתו ולנהוג לפי מצפונו”.
פרופ’ מוטה קרמניצר, סגן יו”ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מזהיר את השרה רגב שלחרדה שלה כי יצירות תרבות ישמשו “תחמושת לאויבינו”, יהיה אפקט בומרנג: “סתימת פיות בתרבות היא מתכון להתססה ולהמרדה שיהפכו כלי שרת בידי אויבי ישראל. תפקיד התרבות לאתגר את המוסכמות החברתיות. תפקידה של תרבות בחברה איננו להתיישר עם הקונצנזוס ולא לרקוד לחליליו של השלטון, אלא לעודד את ריבוי הדעות והפלורליזם. עלינו לדעת להכיל ולשמור על מרחב הביטוי והמחאה של הציבורי הערבי ושל הציבור בכלל”, הוא אומר.
חגית פלג רותם מתן שירם “בעיני שרת התרבות מירי רגב, כל ביקורת היא הכפשה” הקריטיים בין הלאומי ללאומני ובין ביקורת לסתימת פיות עיתון ״גלובס״ 12/06/2015
למאמר המלא לחצו כאן
