Resources

שיקולי ועדת השחרורים בעניין אסירים

  • ועדות השחרורים בעניין אסירים חייבות לשקול מספר שיקולים הקובעים בחוק, ולהביא בחשבון נתונים מסוימים המובאים בפניה.
  • במקרים מיוחדים, המפרטים בהמשך, קיימות דרישות מחמירות שעל הוועדה לעמוד בהן.

שיקולי ועדת השחרורים בעת החלטה על שחרור על תנאי

  • ועדת שחרורים או ועדת שחרורים מיוחדת (שבסמכותן לאשר שחרור על תנאי לאסירים המרצים עונש מאסר של למעלה מששה חודשים) שוקלת את השיקולים הבאים:
  1. הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, כולל למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה.
  2. סיכויי השיקום של האסיר.
  3. התנהגותו של האסיר בכלא.

נתונים שעל הוועדה להביא בחשבון

  • ועדת השחרורים צריכה להביא בחשבון, בין השאר, את הנתונים הבאים:
  1. העבירה שבגללה האסיר מרצה עונש מאסר – כולל נסיבות ביצוע העבירה, סוג העבירה, חומרת העבירה, היקף ותוצאות העבירה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, האם חויב האסיר בתשלום קנס או פיצוי במסגרת גזר הדין, האם שילם האסיר את הקנס או הפיצוי במקרה שלא שילם, מה היו הסיבות לכך), האם ניתנה הקלה בעונש בידי נשיא המדינה.
  2. כתבי אישום תלויים ועומדים – האם ישנם כתבי אישום כנגד האסיר, מהם סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, מהן נסיבות הביצוע ותוצאות העבירות, על-פי האישומים.
  3. הרשעות קודמות – האם לאסיר ישנן הרשעות קודמות, מהו מספר ההרשעות, מהי תדירות ההרשעה, מהן סוגי העבירות שבהן הורשע, מהי חומרת העבירות, מהן נסיבות ביצוע העבירות, מהן תוצאות העבירות, מהו היקף ההרשעות ומהן תקופות המאסר שהאסיר ריצה בגללן.
  4. דיונים קודמים – דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר וההחלטות בהם, כולל דיונים בעניין ביטול שחרורו על-תנאי.
  5. הקלות בעונש – הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו.
  6. התנהגות האסיר בבית הסוהר – התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו:
    • התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר.
    • גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו.
    • שימוש בסם מסוכן.
    • גמילה משימוש בסם מסוכן.
    • עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה.
    • התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר.
    • מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם.
    • בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד.
  7. חוות דעת בעניין האסיר – חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש.
  8. חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר (רש”א) – חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, בעניין שחרור על-תנאי של האסיר. לחוות הדעת יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר:
    • חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית, מידת הפיקוח על התכנית.
    • חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית.
    • חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום.
    • אסיר שהוטל עליו לעמוד בפיקוח של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר (בצו מבחן לפי פקודת המבחן) – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר.
  9. נתונים אישיים – נתוניו האישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.
  10. מידע מודיעיני – כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניה, כולל מידע חסוי, אלא אם כן ביקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה שלא להתחשב במידע.

להמשך קריאה באתר ‘כל זכות’>

related