בסוגיית מכירת חזיר וטריפות געשה המדינה בשנים האחרונות. 58% מכלל היהודים בארץ נמנעים מאכילת טרף. מסורת ישראל הסתייגה במשך אלפי שנים בשאט-נפש מן החזיר. חז”ל אפילו נמנעו מאזכור המילה, ואפילו בירדן ובמצרים, בהן ההנהגה חילונית, מכבדות הממשלות את המסורת המקומית ואוסרות על גידול ומכירה של חזיר בתחומי המדינה. אך הרגשות, כיבוד המסורת ומה שהחזיר מסמל בתרבות ישראל לא ממש עניין את מעצבי הדעה והטעם.
הייתי שמח אילו הייתה מתפתחת בישראל תרבות של “כיבוד הדדי”. מערכת חיים תקינה בה קהילות יהודיות בעלות אורח חיים שונה חיות בכבוד זו לצד זו, ומתוך כך גם מכבדות את אורח חייו וערכיו של שכניו הלא יהודיים
פסח, תשעה באב וכשרות אינם שייכים לאנשים שומרי מצוות, אלו נכסי תרבות לאומיים. רוב הציבור היהודי (למעלה מ- 80%) מעוניין שילדיו יתחנכו לשמירה וכיבוד מורשת ישראל. אך לצערי, מיעוט ליברלי קיצוני עדיין שולט במוקדי התרבות והחברה בישראל.
הייתי שמח אילו הייתה מתפתחת בישראל תרבות של “כיבוד הדדי”. מערכת חיים תקינה בה קהילות יהודיות בעלות אורח חיים שונה חיות בכבוד זו לצד זו, ומתוך כך גם מכבדות את אורח חייו וערכיו של שכניו הלא יהודיים. אך אנחנו נתונים עדיין בלפיתה חזקה של אנשי שמאל שמזדהים עם אויבינו הרבה יותר מאשר עם השכן המסורתי והדתי. ערכיו ורגשותיו של תושב מחנה ‘בלאטה’ בצום הרמאדאן הרבה יותר חשובים לאנשי השמאל ממה שמרגיש איזה חייל דתי שמשרת עם הבן שלו בגולני.
רגשות דתיים הם עניין מורכב וחשוב שצריך לכבד, אבל רק כשהם שייכים לבן הדת האחרת.
אדמונד חסין- רגשות דתיים, רק לדת אחרת 13/09/08
למאמר המלא לחצו כאן
