״אני חווה בשבוע האחרון מסע של ניסיון לדה לגיטימציה מ"קומץ" אנשי רוח ואומנים שלא מוכנים לקבל את אמירתי הברורה – לא אתמוך במוסדות תרבות ששותפים לחרם מבית ועושים דה לגיטימציה למדינת ישראל.
ועל מה עוד קמה המהומה. על כך שממשלת ישראל ואני כנציגתה, סברנו כי ממשלה שפויה אינה מבקשת לאבד עצמה לדעת? ועל מה קמה הצעקה, על כך שביטאנו עמדה ברורה לפיה ממשלת ישראל לא תממן מתקציב התרבות הצגות או מוסדות ואומנים שיחרימו את מדינת ישראל? האם בכך יש פסול מוסרי, האם בכך יש התערבות או פגיעה בחופש ביטוי?
לצערי חופש הביטוי לעיתים הוא הופך חד סטרי, חופש ביטוי השמור לכאלה שמותר להם ולכאלה שצריכים לשתוק. לשתוק כאשר אלה יורים בתותחי חופש הביטוי שלהם בעוצמת אש גבוהה שהם מחטיאים את מטרתם.
אז הנה אני אומרת בקולי, גם דעתי תישמע. גם לי יש דעה. חופש הביטוי והיצירה הם מנשמת אפה של חברה דמוקרטית השוחרת תרבות. חופש הביטוי מוגן וכך יישאר עד קץ הימים. עם זאת, האם מחובתה של ממשלה ומדינה החפצה חיים, לממן מכספי משלם המיסים הצגות או אומנים העושים במימון זה כקרדום לחפור בו נגד המדינה. מי שרוצה להוציא דיבתה של הארץ יעשה זאת לבד. לא נחסום את זה אך לא נממן זאת."
לקריאת הדברים המלאים לחצו כאן
