אולי מישהו יצליח להסביר לי את הקשר בין תרומה למדינה והקלה בעבירות מין למיניהן? מה הקשר בין העובדה שהאנס קצב היה נשיא או שר לבין הקלה בעונש על עבירות שביצע בנשים?
“זו בדיחה”, אמרתי לעצמי כשקראתי ששרת המשפטים איילת שקד ונשיא המדינה ראובן ריבלין שוקלים לתת חנינה לאנס משה קצב. ואז קראתי שוב. ושוב. ושוב – בישראל 2016 שוקלים לתת חנינה לאנס.
בישראל 2016 עדיף לא להתלונן. אם מישהי חושפת בפייסבוק את העובדה שהוטרדה מינית, מיד נשאלת השאלה: אז למה היא לא הולכת למשטרה? כשחיילת מתלוננת על תת-אלוף בצה”ל, כבר שומעים את הקולות שאומרים שצריך להתחשב בו, לאור תרומתו הרבה למדינה. כששר מואשם בהטרדה – אשתו מאיימת על הנשים שהתלוננו.
אז כשימשהי כבר מעזה להתלונן (א’ מבית הנשיא, וא’ ממשרד התיירות ועוד עוד), סופגת ביקורת, עוברת שוב את הטראומה, כולם יודעים מי היא (למרות שהחוק אוסר זאת בפירוש), ומתחילים סיפורים על העבר המיני שלה ועל הדרך שבה היא מתלבשת, והיא עומדת בבית המשפט, מול סוללת אנשי יחסי ציבור, ומצליחה להביא לכך שהאנס שלה ייכנס לכלא – אחרי כל זה עולה בדעת מישהו לשחרר אותו?
