כשלקחו את היהודים, שתקתי, כי לא הייתי יהודי
אחר כך, כשלקחו את הצוענים, שתקתי, כי לא הייתי צועני;
אחר כך, כשבאו לקחת את הקומוניסטים, שתקתי, שהרי לא הייתי קומוניסט;
כשלקחו את הכמרים שתקתי, כי לא הייתי דתי,
ולבסוף, כשבאו לקחת אותי – לא היה מי שידבר בשבילי”
(ברטולד ברכט)
כשהרובוטים החליפו את הפועלים במפעל, שתקתי, כי לא הייתי פועל
כשהכתב האלגוריתמי החליף את כתבי השטח, לא הגבתי, הרי אינני כתב
אחר כך, כשהמכוניות החכמות החליפו את הנהגים, שתקתי, כי לא הייתי נהג
אחר כך, כשהמאבחנים האינטליגנטים החליפו את הרופאים, שתקתי, שהרי לא הייתי רופא
ולבסוף כשהענן החליף אותנו, המתכנתים, – לא היה מי שידבר בשבילי
(אלמוני)
