"ואפילו לא יהיה מן הדין ואף עפ"י
שלא נמנו עליה חכמי ישראל בצירוף ובמנין אחד,
מכל מקום המנהג שנהגו הכל מכמה מאות שנים.
ומצאתי בסוף ספר מקח וממכר לרבנו האי, שנדפס שנת שס"ב,
נתנו הסכמה וחרם על עשר שנים,
ובאו על החתום כמה גאונים ובתוכם הגאון מו"ה יהודה סראואל המופלג הידוע,
והגאון מו"ה יוסף סאמיגה בעה"מ ספר פורת יוסף הנדפס אצל שיטה מקובצת על ביצה.
ועי"ש בהסכמת הג' שאגת אריה שהיה זה המחבר שנת ש"ן ונתן הסכמה הנ"ל שנת שס"ב.
ובש"ך בלי סמ"ע נדפס שנת ימ"י המשי"ח לפ"ק הסכים ונתן חרם הג' מה"ר שעפטיל ז"ל
ומה"ר העשיל ז"ל בשנת ת"ב והג' עבודת הגרשוני ובעל ב"ש ז"ל, עי"ש וכו' ".
ואפילו נימא חלילה שטעו או הטעו העולם בחרם
שנתנו ע"ד אשוו וזביני ואי לא דרישנא לנו וכו', ועי' סמ"ע סי' י',
מכל מקום שנהגו כך וכבר היה כל מדפיס בטוח שלא יבוא אחר וישיג גבולו,
נמצא היה בטוח במערופיא שלו יותר ממצודת דג לפירש"י,
ופסיק חיותי טפי הרבה ממצודה ורחיים לאביאסף, דהתם מניעת הריוח, והכא מפסיד את שלו וכו' ".
הגאון חתם סופר ז"ל בספרו חו"מ סי' עט
