מסגרות התרבותיות הכלל–חברתיות, הבין–קהילתיות, אמורות לשקף את הגיוון הקיים בחברה על–ידי השמעת מגוון העמדות הרווחות בה, אך זאת בצד יכולתה של קהילת הרוב לבטא את ההעדפה הנתונה לעמדה מסוימת (הליברלית או זו של המדינה היהודית והדמוקרטית) על עמדה נוגדת בנקודות מחלוקת מרכזיות. אם להיות קונקרטי יותר ולהשתמש בדוגמה של השידורים האלקטרוניים הממלכתיים, מודל ההבניה הראוי של הקצאת הגישה אליהם אמור ִלדמוֹת למודל הפעילות הפרלמנטרי. משמע, ברמת פעילותם כ”במה”, השידורים הממלכתיים אמורים לשקף את מלוא מרחב העמדות הנוכחות בחיים הפוליטיים שלנו.61 אשר על–כן, אמת–המידה של המשקל הפוליטי היחסי העומד מאחורי עמדה א בהשוואה לעמדה ב היא בררת–המחדל הסבירה באשר למידת הנוכחות של עמדה א או עמדה ב בגדרה של ה”במה”
לקריאת המאמר המלא של ד”ר אילן סבן לחצו כאן
