ומלת "עמיתך" פירשו חז"ל עם שאתך בתורה ובמצות וכמ"ש בסדר ויקרא (סימן שע) כי כבר אמר החכם "אל תוכח לץ" "ומוכיח לרשע מומו"
והתוכחה היא רק בשוים,
ששניהם –המוכיח והמוכח– מסובלים בתורה ובמצות,
כי הפורע תורה איך יוכיח ויאמרו לו טול קורה? וכן הרשע לא יקבל תוכחה.
ולפי זה יש בתנאי התוכחה ג' דברים:
( א ) שיהיה המוכיח נקי מחטא
( ב ) שיהיה המוכח מוכן לקבל תוכחה –ושניהם נכללים במלת "עמיתך" שהוא אתו ושוה לו בתורה ובמצות
( ג ) בסדר התוכחה ואיכותה שלא יביישנו כמ"ש "ולא תשאו עליו חטא".
ור' טרפון אמר שבדורו נמנע התוכחה מצד המוכיח שהוא בלתי זך מפשע ור' אלעזר בן עזריה אמר שנמנע מצד המוכח אשר ינאץ תוכחה ור' עקיבא אומר שנמנע מצד שבלתי יודעים לסדר הדברים בל יביישו.
ור' יוחנן בן נורי ספר איך ענינו עם ר' עקיבא שהוא היה יכול להוכיח ור' עקיבא לא נשתנו פניו, הגם שהוכה, וקבל התוכחה עד שהוסיף לו אהבה כמ"ש "מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון"
וכל זה מובא בערכין (דף טז:).
