עובדוי, בגין למיהב חדוה למלכא, אי ארחיה דמלכא דחדאן ליה בדיחי הדיוטי, יסדר קמיה בדיחי רופינוס ופרדשכי, ואי לאו, לאו איהו (בגין) בדיחותא דמלכא. תא חזי דוד זמין ליה למלכא ולמטרוניתא לנייחא, מה עבד שאני בדיחי דמלכא בגין רופינוס, ומאן נינהו, דכתיב (תהלים קלב ט) כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, וחסידיך ירננו, לוייך ירננו מבעי ליה, דהא ליואי אינון בדיחי מלכא, והשתא דוד דזמין ליה לנייחא, עבד כהני וחסידי דליהוו אינון בדיחי מלכא…
(תרגום: עבודתו, כדי לתת שמחה למלך, אם דרכו של המלך לשמוח בבדחנים הדיוטות יסדר לפניו בדחני שרים ודוכסים. ואם לא, אין בדיחות לפני המלך. בא וראה, דוד הזמין לפני המלך והמלכה מנוחה, מה עשה? שינה בדחני המלך בשביל שרים, ומי הם? שכתוב 'כהניך ילבשו צדק'… עשה כהנים וחסידים שיהיו בדחני המלך…)
