אני חושב שצריך לדבר על גבולות המותר והאסור בשידורי טלוויזיה, מפני שברור לכולנו שיש השפעה גדולה מאוד ממה שהטלוויזיה משדרת על תופעות שאנחנו מנסים להיאבק כנגדן, גם בכל מה שקשור בשמירת כבודה של האישה, מניעת אלימות כנגד נשים ובכלל מניעת אלימות בחברה.
לגבי נושא ההתאבדות, נמצאת כאן נציגת השירותים הפסיכולוגיים הייעוצים של משרד החינוך, ובוודאי היא תדבר על ההשפעות שיש לקלטות כאלה על בני נוער, על הרצון שלהם להתאבד או אי הרצון שלהם להתאבד. אני חושב שצריך לדבר על הנושא הזה. אני לא חושב שיש מישהו שחושב ששלטון יכול לעשות צנזורה וכדומה, אבל יחד עם זאת, אני חושב שהנושא צריך לבוא על סדר היום על מנת שערוצי השידורים יקבלו על עצמם מגבלות, יידעו את ההשלכות ויחליטו על האחריות שיש להם כלפי החברה.
מתוך:
זבולון אורלב: גבולות המותר והאסור בשידורי טלוויזיה – שידור האונס וההתאבדות
פרוטוקול מס‘ 238
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, כ“ו בשבט התשס“א (19 בפברואר 2001), שעה 10:00
