הדרישה למקוריות | Resources

הדיון המקדים הבחין בין שאלת הקניין הרוחני מבחינה ערכית לבחינה ההלכתית (כך למשל בדברי הרב שרלו)

דיון במישור הערכי

לדעת כל המשתתפים ניצול רעיון של אדם אחר ללא רשותו הוא מעשה פסול ולא ישר. 

אברהם פופקו התייחס לפגיעה בקניין רוחני כפטורים עליו בדיני אדם וחייבים עליו בדיני שמים. 

אחד הנימוקים היה שעלו על ידי הרב יואל בן נון  והרב שרלו : לא ניתן לגזול מהאדם את פרי עמלו

אבל אפילו כלפי הפגם הערכי טען יוסי צוריה שהקניין הרוחני צריך להיות מוגבל בזמן.

בהמשך הדיון  נבחן לעומק את כלל ההנמקות שניתן להציע לפסילה הערכית ואת ההשלכות הנגזרות  מהנימוקים לגבי גבולות הפסילה הערכית במצבים  השונים.  כמו למשל:  האם הפגם יחול על כל סוג ההמצאות (דברי תורה, רעיונות פוליטיים, שירים, ציורים, המצאות טכנולוגיות, תרופות) ? האם הפגם קיים רק  כאשר בעל היצירה טרח או הוציא ממון עליה ?  האם כל סוגי השימוש פסולים (מסחרי, פרטי , לתועלת הציבור, השראה)?

דיון במישור ההלכתי

הדיון נסוב סביב שתי נקודות :

• האם  ההלכה ש” אין קנין בדבר שאין בו ממש ” תקפה גם לרעיונות/המצאות ? .
• הרב יואל בן נון טען שמושג “דבר שאין בו ממש” שמופיע בגמרא ובפוסקים התייחס לחברה שעסקה בחקלאות, ומלאכות מוחשיות ולא לחברה שלנו היום. עצם העובדה שבימנו מובן מאליו שאנשים מקבלים שכר על עבודה בתחומים לא מוחשיים מעידה כאלף עדים שיש בהם ממש.

• אברהם בלונדר טען שצריך להבדיל בין חפצים מוחשים שיש להם גם צד לא מוחשי כגון ריח של תפוח– שנאסרו בהלכה לבין רעיונות שלכתחילה כל מהותם היא לא מוחשית  כלומר הכלל שאין קניין על דבר שאין בו ממש מתייחס רק לתכונות לא מוחשיות של חפצים מוחשים ולא לדברים ערטילאיים כמו רעיונות כפי שכתב הרב מיכאל אברהם

כבר כאן עלתה שאלת הגבלת הקניין הרוחני לתקופה מוגבלת.

דוגמאות שעשויות ללמד על כיוון זה עלו :

• משה שליסל הביא את החזרת השדות ביובל
• אברהם בלונדר הביא  מהרמב”ם דוגמא של מכירה לזמן או לתנאי מוגבל והציע להתייחס לציבור כנותן הזכות לבעל הרעיון/ההמצאה
• אודי ליאון העיר שהרעיון שהמצאה שייכת בעצם לציבור  שמעניק זכויות מוגבלות ליוצר היחיד עומדת בסתירה לעמדה התרבותית האינדיבידואליסטית של ימינו

בהמשך לדיון המקדים ברצוננו להעמיק בצד הערכי של הצורך בשמירה על הקנין הרוחני  ע”י חלוקה למספר תתי סוגיות, כל אחת מסביב לשאלת פתיחה מכוננת.

 לאחר שנמצה את הדיון בצד הערכי של ההגנה על קניין הרוחני , נמשיך לדיון בצד ההלכתי בו  נבחן האם ההלכה במצבה הנוכחי מתאימה להגן על מסקנות הערכיות אליהם הגענו או האם יש צורך בחידושים/שינויים.