מחובתה של ממשלה לא לממן מכספי משלם המיסים הצגות או אומנים העושים במימון זה כקרדום לחפור בו נגד המדינה. מי שרוצה להוציא דיבתה של הארץ יעשה זאת לבד. לא נחסום את זה אך לא נממן זאת.
אסור שהקריטריונים למימון מוסדות תרבות יהיו קשורים בתוכן היצירה. אין זה כלל מתפקידה של שר להחליט על תמיכה ביצירה מסוימת או במוסד תרבות מסוים. שמירה על עקרונות אלה תבטיח את חופש היצירה ותמנע פוליטיזציה של התמיכה בתרבות.
(היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו”ד דן יקיר 9.8.2015) להמשך קריאה לחצו כאן
לממשלה נתונה הרשות להבחין בין עמדות שונות על-בסיס תוכנן, ואף לבחור בין דוברים. כפי שנכתב, כאשר הממשלה מקצה מימון במטרה “לומר לא לסמים!”, איננו מצפים ממנה במקביל לומר לסמים כן. בפורום ממשלתי הממשלה מקדמת את עמדותיה-שלה כגוף נבחר, ועל כן נתונה לה חירות מוחלטת-כמעט לשלוט בתכני הביטוי הנהנים ממימון ומבמה ציבורית
(מאיר ירום ״חופש המימון או חופש הדיון? על מימון סלקטיבי בפורומים ציבוריים״ יולי 2015 )
להמשך קריאה לחצו כאן
מסגרות התרבותיות הכלל–חברתיות, הבין–קהילתיות, אמורות לשקף את הגיוון הקיים בחברה על–ידי השמעת מגוון העמדות הרווחות בה, אך זאת בצד יכולתה של קהילת הרוב לבטא את ההעדפה הנתונה לעמדה מסוימת (הליברלית או זו של המדינה היהודית והדמוקרטית) על עמדה נוגדת בנקודות מחלוקת מרכזיות
(ד״ר אילן סבן 2010) להמשך קריאה לחצו כאן
