מעמדה של זכות לנישואין כזכות יסוד נובע מאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן ומפסיקתו של ביהמ”ש העליון.

למרות זאת, תחולתו הבלעדית של הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין מטילה מגבלות רבות על מימוש זכותם של אזרחי ישראל להינשא: מגבלות הנוגעות לזהותו של בן הזוג, שלילת האפשרות לנישואים בין-דתיים, אי הכרה בטקסים דתיים שאינם אורתודוקסיים, אי שיוויון מובנה של נשים בנישואין ובגירושין ועוד.

להרחבה: רות גביזון , נייר העמדה (בעמ’ 38), אהרון ברק.

הזכות לחופש דת מעוגנת, בין היתר, במגילת העצמאות ובהכרזה האוניברסלית של זכויות האדם. פירושה, בהקשר של נישואין וגירושין הוא שיש להעניק לכל אדם  אפשרות בחירה בין טקסים דתיים שונים, לצד אפשרות להימנע לחלוטין מכל היבט דתי בטקס.

הדין בישראל מנוגד לעקרון זה משום שהוא מאפשר נישואין רק לפי הדין הדתי של העדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג ואינו מאפשר בחירה בין טקסים שונים, אף לא בין טקסים אלטרנטיביים בתוך אותה הדת.

להרחבה: דני סטטמן , נייר העמדה (עמ’ 41)

מעמדה של הזכות לשיוויון כזכות יסוד מעוגן באמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל ובפסיקתו של ביהמ”ש העליון.

תחולתו הבלעדית של הדין הדתי על ענייני נישואין וגירושין בישראל פוגעת בשיוויון במספר היבטים: פערים משמעותיים בין המינים, בזכויותיהם של בני הזוג במהלך הניושאין ובעיקר  בעת היציאה מהם, חוסר שיוויון בין סוגי הטקסים הדתיים השונים – אלה שמוכרים על ידי המדינה ואלה שאינם, חוסר ההכרה בזכויותיהם של בני דתות שונות וזוגות בני אותו מין להינשא.

להרחבה נייר העמדה (עמ’ 42), רות גביזון

אין כל הצדקה לפגיעה כלשהי בזכויות הפרט לשם קידום ערכים ע”י המדינה.

להרחבה

לדיון בסכנת פילוג העם

חשיבותן של זכויות האדם נובעת מעקרונות הדמוקרטיה ומעקרונות יהודיים כאחד. מכאן, שהפגיעה הרחבה בהן מצדיקה את שינוי ההסדר הקיים הן מנקדות מבט דמוקרטית והן מנקודת מבט יהודית.

להרחבה- עמ’ 38 בנייר העמדה.

דווקא המסגרת האזרחית הרחבה, תתן ביטוי רחב ומגוון יותר לזהות היהודית בהכירה  בדרכים שונות לביטוי היהודי בטקסים גם כאשר אינם אורתודוקסים למהדרין: זרמי ההתחדשות היהודית לסוגיהם רפורמים וקונסרבטיים ואפילו בטקסים חילוניים שישאבו חלק מהאלמנטים המסורתיים  באוירה של חופש ללא כפיה שתאפשר הזדהות רחבה יותר עם המסורת היהודית .

להרחבה ראו  שי זרחי , וכן: אבישלום ויסטרייך ופנחס שיפמן בנייר העמדה של מציל”ה, עמ’ 40.

לדיון בחלופות האזרחיות לנישואין.