להתחברות

מצווה שלא להוכיח? | עמוד דיון

תקציר

מצווה שלא להוכיח?

האם תוכחה נכונה במצב הקיטוב של החברה הישראלית ?

לא צריך להוכיח

לא צריך להוכיח

כמו במציאות המובאת בגמרא ביבמות, אין מצווה להוכיח במציאות החברתית בישראל כיום.
מכיוון שהקיטוב הציבורי כל כך גדול ממילא אין מי שישמע לתוכחה, יפנים וישנה את דרכיו הקלוקלות, ומילות תוכחה רק ילבו שנאה.

מצווה להוכיח

מצווה להוכיח

כמו שאמר הרמב"ם:  צריך להוכיח עד שהחוטא יכה אותו ויאמר "איני שומע"
יש מצוה להוכיח. מצוות התוכחה מורכבת ולכן יש להתייחס לכל מקרה לגופו, אבל וודאי שבאופן כללי צריך להוכיח במקרה שראית מקרה עוולה גם עם הסיכוי לשינוי דרך אינו גבוהה.

סיכום

הדיון סביב התבטאות סגן הרמטכל בערב יום השואה – עסק [בצדק] בגופם של דברים: כלומר האם יש מקום להשוואה כלשהיא בין התהתליכם של שנות השלושים באירופה לתהליכים אצלנו .

 

אבל רצינו דווקא לחדד סוגיה שהיא בלתי תלויה במקרה הפרטי של גולן והיא : שאלת התוכחה בימינו .

 

לו יצוייר שדעתו של גולן צודקת – האם היה נכון שיבטא אותה ? להמשך קריאה>

הדיון המורחב

הבעת דעה על ידי קצינים בצבא

x

שלום

לעניות דעתי בפרשה האחרונה השאלה המרכזית היא דווקא שאלת סמכות של הצבא לעומת סמכות שלטון. מציאות שבה קציני צבא נוקטים עמדה שהיא כמעט פוליטית המנוגדת לממשלה היא הסוגיה המרכזית והבעייתית. צבא הוא הזרוע המבצעת של השלטון, משום כך הסמכות שלו יונקת מסמכות השלטון כלומר הממשלה.

באופן כללי שלטון דרך הצבא עושה דברים שאסורים על יחידים כגון להרוג מצד אחד ומצד שני לחייב חיילים לסכן את חייהם דבר המנוגד במקרים רבים להלכה הפרטית. ההלכה בעניין זה נידונה רבות במהלך 68 שנות המדינה ומבוססת בעיקרה על דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שו"ת משפט כהן, סימן קמד.): "נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל… אבל למה שנוגע להנהגת הכלל, כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם." דברים אלה צוטטו ביחס ישיר למדינת ישראל במיוחד בנוגע לסמכות הביטחונית על ידי פוסקים רבים וביניהם: הרב יצחק הלוי הרצוג, שו"ת היכל יצחק, חלק אורח חיים, סימן לז, אות ג; הרב שלמה גורן, שו"ת משיב מלחמה, חלק א, עמ' קלז; הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן ט; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק י, סימן ו, אות כג; הרב אליעזר יהודה ולדנברג, הלכות מדינה, חלק ב (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ב), עמ' קיט; שם עמ' קכד; שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג (ירושלים: המחבר, תשל"ח), סימן ק; שם, חלק כ, סימן מג; הרב שמחה קוק, תורה שבעל פה יז (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ה), עמ' קלא; והרב יהודה הרצל הנקין, שו"ת בני בנים, חלק א (ירושלים: המחבר, תשמ"א), סימן מג, עמ' קס; חלק ג, סימן לג; הרב רא"ם הכהן, "פירורים מפסיקה בהלכות ציבור" בתוך: המלחמה בטרור (קריית ארבע: המכון לרבני יישובים, תשס"ו), עמ' 111; הרב יהודה זולדן, שבות יהודה וישראל (ירושלים: מכון לב, תשס"ז), עמ' 285‑287; הרב רענן פארן, "השלטון במדינת ישראל לאור ההלכה", משפטי ארץ דין דיין ודיון (עפרה: מכון "משפטי ארץ", תשס"ב), 489‑508. (המקורות מתוך ספרי: אתיקה צבאית יהודית, עמ' 41).

לפי זה נראה שלמעשה סמכות השלטון לבצע מהלכים צבאיים נובעת מכח "הכלל" ונציגיו בממשלה, ולא מכח של יחיד גם אם הוא מפקד בחיר בצבא.

בהרבה מובנים הדבר עומד גם ביסוד שאלת הסמכות לסרב פקודה, כלומר שהיחיד אומר לא לציווי הכלל. אלא שיש מקום רב להפריד בין הדיון על "הזכות" להניח את המדים וללכת, שמקובל בשלטון דמוקרטי שמאפשר לאנשים ללכת ולא עורף ראשים. לעומת זאת "הזכות" להגיד ולבצע את עמדתך האישית המנוגדת לשלטון תוך ציפייה להישאר בתוך המערכת באופן שעלול לגרום לכישלון למשימה שמטילה הממשלה על החייל, זה פחות או יותר הפיכה צבאית ואינה בסמכות אף אחד.

(יתכן יש מקום לדיון דומה גם לגבי שאלת המהפכה המשפטית שגם שם נשאלת השאלה מכח מי באה הסמכות לקבוע דין ולמי הסמכות השלטונית. אך זה דיון נפרד).

הרב אלעזר גולדשטיין

6 תגובות
  • x

    האם הבעת חשש מתהליכים בחברה הישראלית מהווה ערעור על הסמכות השלטונית?

    כיצד היית משווה זאת לקביעתו של הרמטכל דאז , בוגי יעלון  כנגד תכנית ההתנתקות – כי "נסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", "

  • x

    1) העובדה שמקור הסמכות של הצבא ההוא הממשלה אינה מאפשרת לממשלה לתת פקודות בלתי חוקיות בעליל.

    2) הקצינים לא סרבו פקודה. סגן המטכ"ל התריע מפני תופעות מסוכנות שמתפחות בחברה הישראלית לרבות הצבא שמסכנות את חוסננו הלאומי. לכאורה יש לא רק רשות אלא חובה לכל מי שבעל השפעה להתריע מפני סכנות כאלו ע"מ שנושאים אלו יבוא למודעות של הציבור בכלל והמנהגים בפרט, בבחינת "רואה את הנולד"

    אברהם בלונדר

  • x

    ככלל, אין מקום להבע דעה של קצינים בצבא.

    במקרה של גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, מדובר היה במעשה בלתי מוסרי המהווה פשע נגד האנושות. במקרה כזה חובתם של קצינים להודיע שלא יצייתו, ולפקוד על חייליהם לא לציית.

    לדעתי ראוי להעמיד לדין קצינים וחיילים שהשתתפו בגירוש. רק לאחר מכן, בגלל הזמן שעבר ומפני הצורך לשמור על אחדות העם, ניתן לתת להם חנינה. אבל ההעמדה לדין חשובה כדי לצייר היטב את הקו המוסרי שאומר: ״עד כאן!״ ומבדיל בין מותר ואסור.

    מחלוקת

    יואב רופא

  • x

    אני מקווה שברור לך שסגן הרמטכל חשב שהוא נלחם על הערכים הבסיסיים ביותר של חיי אדם [פרשת החייל היורה לדוגמא] שלא בטוח שהיא פחות חמורה מעבירת הגירוש

    מחלוקת

    אודי ליאון

  • x

    ודאי, ואם זה היה כך היתה חובה עליו לומר את הדברים. אלא שברור לכל אדם סביר שההאשמות שלו היו שקר מוחלט, ושאין כל קשר, אפילו רחוק, בין ישראל לגרמניה הנאצית. דבריו היו עלילת-דם מהסוג הישן. הוא השתמש, גם אם לא התכוון לכך, בעובדה שההתנגדות לנאציזם ערך יסוד בתפיסת העצמיות של הליברל המודרני (ע״ע חוק גודוין, והסיבה שהוא פועל יפה כל כך), כך שזיהוי ישראל עם הנאציזם כמוהו כקריאה להכחדתה כישות עצמאית.

    תשובה

    יואב רופא

  • x

    לא לגמרי ברור .

    אין ספק שאתה חולק על דעתו של סגן הרמטכל ומשוכנע לגמרי בצדקת דבריו של יעלון בגירוש.
    אבל יעלון לא התנגד בגלל שהוא חשב שזה פשע נגד האנושות שדגל שחור מתנוסס מעליו .

     

    מאידך בהנחה שסגן הרמטכל אכן חושש [גם אם בטעות גמורה] מהפיכתה של ישראל לפשיסטית .
    האם היית שולל את זכותו של קצין בצבא האיטלקי שהיה יוצא נגד מוסוליני במצעד על רומא ,
    שבסופו של דבר הביא לעלייתו לשלטון ?

x

יעלון והקצינים. נראה לי בעייתי.

קצין צבא לא יכול להיות אינטלקטואל זועם.

זה לא אומר שהצבא לא צריך לאפשר לקצינים ולחיילים מקום לדיון פתוח ונוקב.

אבל אי אפשר שקצין חיל האויר יביע מחר עמדה על התנחלויות, וקצין מודיעין יענה לו.

 

וזה בלי קשר לכך שאני שותף לכך שהתקשורת בישראל פחות חופשית ועוד.

דרך אגב, שאלה שיש לדון בה היא האיסור על עובדי מדינה להביע עמדתם על מדיניות.

זה נראה לי חמור ודורש עיון.

פרופ' מאיר בוזגלו

אברהם בלונדר

האם תוכחה רצוייה בחברה הישראלית

x

הדיון סביב התבטאות סגן הרמטכל בערב יום השואה – עסק [בצדק] בגופם של דברים: כלומר האם יש מקום להשוואה כלשהיא בין התהתליכם של שנות השלושים באירופה לתהליכים אצלנו .

אבל רציתי דווקא לחדד סוגיה שהיא בלתי תלויה במקרה הפרטי של גולן והיא : שאלת התוכחה בימינו .

לו יצוייר שדעתו של גולן צודקת – האם היה נכון שיבטא אותה ? האם לא על תוכחה שכזו קבעו חזל:

בספרי דברים (שם פיסקא א, מהדורת פינקלשטיין):

'דבר אחר אל כל ישראל', מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה ויכולים לעמוד בתוכחות.
אמר רבי טרפון: העבודה! אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה! אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות.
אמר רבי עקיבא העבודה! אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיח!

האם לאור זאת , מרבית התוכחות של אישים מימין ומשמאל – שברור שמשכנעים את המשוכנעים ומקוממים את המתנגדים הם תוכחה פסולה ?

פתיחה לדיון בשאלת התוכחה

פתיחה לדיון בשאלת התוכחה

x

שימו לב שפצלנו את הדיון לשני פרקים נפרדים :

א. מהם גבולות הבעה ציבורית של עמדה על ידי קציני צהל

ב. האם נאומי התוכחה מימין ומשמאל אינם סותרים את העקרון של
"כשם שמצוה לומר דבר הנשמע
כך מצוה  שלא לומר דבר שאינו נשמע "

(יבמות סה:)

שהרי די ברור שבחברה הישראלית כיום כל "נאום" שכזה משכנע את המשוכנעים בלבד ומקומם את המתנגדים מראש ?

 

x

אינני בטוח שדיני התוכחה שלעיל  רלוונטיים  בהקשר של תוכחה ציבורית . נדמה לי שההקשר הוא של אדם הרואה את חברו החוטא , אבל כשמדובר בתוכחה לציבור , שממילא מורכב מאישים שונים : כאלה שלא זקוקים לתוכחה , כאלו שידחו את התוכחה וכאלו שאולי הדברים עשויים  להועיל – אין מקום להמנע מתוכחה ולו רק בשביל האחרונים

רותם צור

תגובה אחת
  • x

    השאלה היא לא רק – האם להוכיח או לא , אלא גם , במקרה שאתה מוכיח באיזו דרך אתה נוקט.

    כך למשל ההבדל בין תוכחתו של ירמיהו הנביא – שהיא חריפה ופוגענית , לעומת תוכחתו של נתן הנביא – שלא מוותר על התוכחה אבל מבצע אותה בדרך של עדינות ותחכום שמביאה את החוטא לקחת על עצמו אחריות .

    וכדברי הגר"א : "החכם בא בדברים טובים וניחומים". ונראה לי שזה ההסבר הפשוט לתהייתו של ר' טרפון האם יש מי שיודע להוכיח בדור הזה

    מחלוקת

    Levi ganz

האם דווקא אובמה נוהג על פי ההלכה?

x

לכאורה , אובמה בסרבנותו העיקשת להגדיר את הטרור כאסלאמי הולך לשיטת חז"ל  
שסוברת ששאלת התוכחה תלוייה בתוצאותיה הצפויות .

"כתגובה לביקורת כנגדו אמר הנשיא אובמה,
כי הסיבה לכך שהוא נמנע מהגדרת ארגוני הטרור הללו כארגוני טרור "אסלאמיים", היא משום שארגונים כדוגמת 'אל-קאעידה' וארגון 'המדינה האסלאמית', צמאים ללגיטימציה,
ועל כן מנסים לנכס לעצמם את האסלאם,
ולתייג את פעולותיהם ככאלו שנעשו בהתבסס על קדושתו.

 

לטענתו, הגדרת הטרור כאסלאמי תסייע להם להשגת אותה לגיטימציה,
על אף שאינם זכאים לה שכן הם אינם מייצגים את האסלאם.
מנהיגי אותם ארגונים, לטענתו, אינם מנהיגים דתיים, כי אם מחבלים.
לכן, חשוב להדגיש כי אמריקה אינה נמצאת במלחמה כנגד האסלאם,
אלא כנגד אותם אנשים אשר עיוותו וניכסו אותו לעצמם ולמטרותיהם
, והם אינם מייצגים את רובם המכריע של המוסלמים.

אודי ליאון

2 תגובות
  • x

    אביעזר וייס: הדרישה להגדיר טרור איסלאמי לא באה מהאשליה שזה יחזיר מישהו בתשובה אלא מפני שמפקד צבאי (ונשיא ארה"ב מוגדר כך) צריך לנסח לכוחות הביטחון שלו מטרות מכונות. התבטאויות "פוליטיקלי קורקט" מחטיאות את האמת.
    עם זאת – אני מאמין שאובמה אכן סבור ששיטתו היא הדרך הנכונה להקטין להבות ולמנוע התלקחויות מיותרות

    יואל ירדן: ציפיה מאובמה להגדיר את האויב באופן מפורש (האיסלאם הקיצוני) איננה כדי להחזירו בתשובה, אלא מפני שזהו כלל יסוד בניהול מאבק יעיל למיגור האויב.

    אביעזר וייס

  • x

    אובמה אינו נרתע בגלל ההשלכות שעלולות להיות לדבריו, הסיטואציה הרבה יותר מורכבת; הוא מפציץ ללא חסך את אנשי דעאש המוסלמים הפורעים בבני המערב, אך יש מוסלמים רבים בעולם (למעשה רובם) הנאבקים בעצמם נגד האיסלאם הקיצוני בטענה שהאיסלאם אין פרצופו כזה שדעאש חושף במעשיו. יתר על כן מוסלמים נטבחים בידי אנשי דעאש עוד יותר ממערביים. לכן הסיטואציה מורכבת יותר ודורשת התייחסויות יותר מורכבות מאשר אמירות כ"האיסלאם הרצחני", ואובמה המעמיק לחשוב מכל מנהיגי העולם בעת החדשה פועל בנחישות אך בהבנה

    אשר לוי

ראשי פרקים

הבעת דעה על ידי קצינים בצבא

לקריאה

האם תוכחה רצוייה בחברה הישראלית

לקריאה

האם דווקא אובמה נוהג על פי ההלכה?

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
אשר לוי
22.06.2016 11:45

אובמה אינו נרתע בגלל ההשלכות שעלולות להיות לדבריו, הסיטואציה הרבה יותר מורכבת; הוא מפציץ ללא חסך את אנשי דעאש המוסלמים הפורעים בבני המערב, אך יש מוסלמים רבים בעולם (למעשה רובם) הנאבקים בעצמם נגד האיסלאם הקיצוני בטענה שהאיסלאם אין פרצופו כזה שדעאש חושף במעשיו. יתר על כן מוסלמים נטבחים בידי אנשי דעאש עוד יותר ממערביים. לכן הסיטואציה מורכבת יותר ודורשת התייחסויות יותר מורכבות מאשר אמירות כ"האיסלאם הרצחני", ואובמה המעמיק לחשוב מכל מנהיגי העולם בעת החדשה פועל בנחישות אך בהבנה

user profile image
אביעזר וייס
22.06.2016 11:35

הדרישה להגדיר טרור איסלאמי לא באה מהאשליה שזה יחזיר מישהו בתשובה אלא מפני שמפקד צבאי (ונשיא ארה"ב מוגדר כך) צריך לנסח לכוחות הביטחון שלו מטרות מכונות. התבטאויות "פוליטיקלי קורקט" מחטיאות את האמת.
עם זאת – אני מאמין שאובמה אכן סבור ששיטתו היא הדרך הנכונה להקטין להבות ולמנוע התלקחויות מיותרות

מקורות אחרונים

משתתפים